קבוצת גרין דלתא בע"מ נ' שדה

החלטה

1.המבקשת תובעת את המשיב בבית משפט השלום בבאר-שבע לתשלום 50,000 ₪ .

המשיב פנה לבית משפט קמא בבקשה לחייב את התובעת ב"הפקדת ערובה להבטחת הוצאות הנתבע בסך של 10,000 ₪".

באותה בקשה נטען כי התביעה קנטרנית וכי "לפי מידע שהגיע לאוזני המבקש (הנתבע) התובעת אינה רווחית....".

הבקשה לא נתמכה בתצהיר או במסמכים כלשהם.

בית משפט השלום (כב' השופט י. טישלר), מבלי שקיים דיון בבקשה ואף מבלי שביקש לקבל תגובת התובעת לנטען בבקשה – נעתר למבוקש בה, ככתבו וכלשונו, והורה על גביה בתמצות רב ביום 13.5.2012 – "כמבוקש".

התובעת פנתה לבימ"ש השלום בבקשה לביטול ההחלטה האמורה ובבקשתו ציין ב"כ התובעת כי הבקשה לחיובו בערובה הוגשה ללא תצהיר, נסמכה על "שמועות שהגיעו לאוזניו" וההחלטה "כמבוקש" ניתנה מבלי שנתבקשה כלל תגובת התובעת.

ב"כ התובעת, למרבה הצער, חתם את בקשתו בדברים הבאים:

"10. אין ספק כי יש כאן משוא פנים מצידו של בית משפט נכבד זה

ועל כן אין מנוס מפסילתו של בית המשפט הנכבד מלדון בתביעה".

בימ"ש השלום נעתר לבקשת ביטול ההחלטה (להפקדת הערובה) בציינו כי אכן ההחלטה המקורית היתה שגויה ונעדרה מצע עובדתי.

על אף זאת חייב בימ"ש השלום דווקא את המבקשת (התובעת) בהוצאות בקשת ביטול ההחלטה – שנענתה. זאת על שום שבשולי בקשת הביטול התייחס ב"כ התובעת לאפשרות שעל ביהמ"ש לפסול עצמו.

ב"כ התובעת שב וביקש את בימ"ש השלום לבטל את חיובו בהוצאות – שכן, בקשת ביטול ההחלטה המקורית (בדבר הפקדת הערובה) נתקבלה במלואה וההחלטה בוטלה. בימ"ש השלום דחה בקשה זו וקבע כי חיוב ההוצאות בסך 1,000 ₪ לא היה בגין בקשת ביטול ההחלטה המקורית אלא "...בקשר עם הבקשה לפסלות שופט שנמצאה בלתי מוצדקת". השופט קמא הוסיף וחייב את התובעת ב-750 ₪ הוצאות בגין הבקשה הנוספת.

2.בפני בקשת התובעת לרשות לערער על ההחלטות הנ"ל בהן חוייבה בהוצאות.

לאחר עיון בבקשה ובתגובת המשיב על נספחיהן, החלטתי לדון בבקשה כבערעור – כאילו ניתנה הרשות לכך – ולקבל הערעור.

אין חולק כי בקשת החייבת לביטול ההחלטה לחיובה בהפקדת ערובה להבטחת הוצאות המשפט היתה מוצדקת לחלוטין.

ההחלטה האמורה ניתנה מבלי תשתית עובדתית, מבלי שהתאפשר לתובעת להגיב לבקשה ובניגוד לכללי היסוד הקבועים לענין זה.

לאור זאת – משנתקבלה בקשתה לביטול ההחלטה לא היתה כמובן הצדקה או עילה לחייבה בהוצאות.

אדרבא, הנתבע הוא זה שהיה אמור להיות מחוייב בתשלום הוצאות התובעת וזאת מאחר והגיש את בקשתו ללא תצהיר ובניגוד להוראות התקנות ולכללי הפסיקה.

כאמור לעיל, בהחלטה הנוספת של בימ"ש השלום נקבע על ידו כי חיוב ההוצאות היה "בקשר עם הבקשה לפסלות שופט".